תל אביב האמיתית: מיתוג תודעתי

מודל אסטרטגי-מיתוגי לגיבוש תודעת-עיר לאיחוד הרשויות בתל אביב רבתי

המודל האסטרטגי-מיתוגי מגבש תודעת-עיר לתל אביב הגדולה, באמצעות ביטויים חזותיים ושֵׁמִים (מניפולציות על שמות).
הוא מייצר הסתכלות חדשה על העיר – דגם תודעתי חדש לתל אביב.

מודל זה מהווה פרק מהמודל האסטרטגי הרחב לגיבוש מטרופולין תל אביב (אינו מפורט בעמוד זה) המפרט מאפיינים נוספים של המהלך לגיבוש מטרופולין תל אביב.

המודל לגיבוש תודעת-עיר מערער על התפיסה שתל אביב היא עיר קטנה בלב מטרופולין, ומציע שחלק גדול ממטרופולין ת”א – הוא למעשה העיר תל אביב.

שינויים בדרך בה אנחנו מסתכלים ומבינים את תל אביב יובילו לשינוי העיר עצמה.
כאשר ישתנה הקוד של הדגם התודעתי תנבע מכך התארגנות פנימית מחודשת של העיר.
בתחום עיצוב דגם תודעה למקום, אנחנו מכנים את זה “שינוי הרעיון המסדר”.

פרזנטציה, משרד הפנים, 2023

דיסיפלינה: עיצוב דגם תודעתי

תל אביב גדולה מגבולתיה.

תל אביב היא עדיין לא תל אביב. כלומר תל אביב כרעיון, כצורך נפשי (“ניו-יורק של היהודים”) רחוקה מלהתממש, זו לא העיר אותה אנחנו חווים בפועל.

במדד הערים העולמי, ת”א היא עיר בת 4 מליון תושבים (מופיעה כעיר ה97 בגודלה בעולם נכון ל2023)
אך בתפיסה המקומית, תל אביב היא רק תל אביב-יפו. עיר בת 450,000 תושבים.
ת”א הגדולה, בת 4 מליון התושבים, מה שמכונה לרוב “המרכז”, אינה מצויה תחת אף הגדרה. היא העיר בפועל אך אין שום דבר שיסמן אותה. היא העיר הנעלמת.

מהו גיבוש מטרופולין תל אביב?

בקצרה, גיבוש המטרופולין הוא מהלך ליצירת ישות-על שתכלול את כל הרשויות המוניציפליות הקיימות במטרופולין ת”א ותיתן ביטוי תודעתי חדש למושג ‘תל אביב’ כעיר גדולה המורכבת מרובעים.

רגע! זה לא איחוד רשויות?

לא בהכרח. במקור הופיע הרעיון כ”איחוד” מטרופולין תל אביב.
איחוד המטרופולין הוא רעיון ותיק, נושא שנבדוק פעמים רבות והומלץ עליו בדוחות שונים.
כיום הוא מחכה להגעה של כח פוליטי שיאפשר אותו.

מכל וכל, המודל האסטרטגי המוצע כאן תקף לשני המצבים: בין אם מדובר באיחוד הרשויות או בגיבוש רשות-על כאשר הרשויות נשארות נפרדות, המודל מכוון את הזרקור להיבט התודעתי והנפשי, הכולל נושאים מפתיעים, בלתי-מוכרים, אך משמעותיים ועוצמתיים.

הצעה לראות את אותם הדברים - אבל אחרת

המודל האסטרטגי-מיתוגי לגיבוש תודעת-עיר למטרופולין תל אביב מציע ביטוי מוחשי וביטוי לתמונה תודעתית של המצב החדש, המצב בו ערי המטרופולין מאוחדות לישות סטטוטורית אחת או נפרדות אך מגובשות תחת ישות-על כוללת.

המודל כולל מרכיבים חזוניים והשראתיים ובה בעת הוא אופרטיבי ובר-ביצוע.

דיברו הרבה על איחוד רשויות אבל אף פעם לא שרטטו את החזון.

תפקידו של המודל הוא להציע יעד חזוני, אשר ימחיש מצבים מהעיר המאוחדת.
כיום, יעד חזוני כזה נעדר מוועדות התכנון והשיח הציבורי, מה שמותיר את האיחוד להיתפס כ”רע הכרחי”. הוא אינו נתפס כמטרה נעלה, אלא כמהלך התייעלותי בלבד.
ככל שנחשפנו לדיונים בין אנשי תכנון בתחומי השונים מצאנו כי מחקר ובדיקה של היעד החזוני שינה את התפיסה: לא עוד “רע הכרחי” אלא “רווח נטו”.

כבדרך אגב, המודל מפריך את הסטיגמות הנוגעות לאיחוד כפי שהוא מוכר בציבור: שידוך מאולץ בין ישובים או פגיעה אפשרית בציביון הישוב.

"...היעד החזוני שינה את התפיסה: לא עוד 'רע הכרחי' אלא 'רווח נטו'"

פירוט היעד החזוני

המודל האסטרטגי מגולל את היעד החזוני באמצעות שורה של הצעות המתוארות באופן מילולי ומגובות בהדמיות: המחשות חזותיות (תקשורת חזותית או מצבים גיאוגרפים), ניסויים מילוליים (שיום) ומקרי-בוחן.

זיהוי שמי של העיר הגדולה.

מיסגור מחדש של מציאות קיימת תחת מושג שכבר השתרש בתודעה הציבורית.

ערי המרכז

תל אביב

החלת השם “תל אביב” על כל הרצף העירוני במרכז הארץ.
שינוי המטען של המונח “תל אביב” באופן שמתיישר עם המרחב כפי שהוא מתקיים כיום בפועל:
הרצף העירוני המכונה “המרכז” ומתפקד הלכה למעשה כעיר אחת.

ערים

רובעים

ה”ערים” הופכות להיות “רובעים”
ה”עיריות” יכונו “עיריות-רובע”
מעבר לזה, הרובעים שומרים על שמם וזהותם.
(תל אביב יפו בעצמה תיהיה רובע)

הטמעה זו יכולה ניתנת ליישום במהלך בהדרגתי (קישור למאמר)

סמלילים

סמל-אם לעיר הגדולה
סמלילים-בנים לרובעים

{

לכל סמל אלמנטים יחודיים מהרובע + אלמנט גרפי הקושר אותו לסמל-אם

מפות

מתודולוגיית עיצוב מפות אחת החלה על כל רובעי העיר

מאפשרת ביטוי לעיר הגדולה ולכל רובע בנפרד

באופן שמנכיח את הקשר בין הרובעים, ובין רובע לעיר הגדולה

יי

מפות רובעים תמיד בקשר עם מפת תל אביב הגדולה.

כל רובע הוא יחידה בפני עצמה אך גם חלק מהעיר הגדולה.
הקונטקסט הסביבתי מוצג גם אם אינו חלק מהרובע.
שפה גרפית אחת למפות כל הרובעים, כאשר כל רובע מיוצג ע”י צבע קבוע.

המפות כיום מציגות את ערי המרכז מוקפות שטח שנראה ריק.

המשך העיר מוצג, בצבע אחר.

שלטי מפה הניצבים ברחוב כיום לא מעידים על ההקשר

שלט מפת הרובע – הרובע תמיד מוצג לצד העיר השלמה.

ציוני דרך (Landmarks)

ייצוג המקומות המזוהים ביותר בכל רובע באמצעות אייקון-ציון דרך.

סדרת אייקונים של ציוני דרך בשפה עיצובית אחת היא כלי נוסף בחיזוק הנרטיב הקושר בין הרובעים.

סמלי ציוני הדרך מקבלים ביטוי במפות ובשילוט.

שפת התמצאות (Wayfinding)

קשירה בין כל הרובעים על ידי שפה גרפית אחת מאחדת: גופן, פלטת צבעים וחוקיות גרפית.
קידוד הצבע מקצה לכל רובע צבע משלו כדי לייצר הבדלה במקרים בהם צריך אותה.

כל אמצעי החיווי (שילוט, סימונים וכרזות מודפסות או דיגיטליות) מועברים בשפת ההתמצאות המאחדת.
בכך מתחזק הקשר התודעתי הקושר את הרובעים ליישות אחת גדולה.

סדרת השלטים בדוגמה הבאה שייכת לרובע חולון: