כשאנחנו הישראלים יוצאים מהבית לנחלת הכלל, אנחנו משקיעים משאבים עצומים בחיכוכים, במאבק על המקום שלנו בתורים ובכבישים, ניסיון להבין איך
הבלוג
חווית משתמש במרחב
נושאים כלליים
כשלקוח עומד מול חזית של בית עסק, עוד לפני שטעם, שאל או קנה – הוא כבר קיבל החלטה רגשית.סדר, ניקיון
יש רגע כזה, מוכר כמעט בכל פרויקט. פתאום, ממש רגע לפני חניכת המבנה, מישהו מגלה: רגע… כדי לקבל טופס 4
כשניגשים לפרויקט שילוט, האינטואיציה ברורה: לפנות ליצרן עם ותק של שנים, כזה שכבר עשה “הכול”. אם הוא “מהוותיקים” ושמו יצא
פגשתי בחיי לא מעט אנשים שמתעבים תורים. עבורם, עמידה בתור היא חוויה מבעיתה, שמעמיסה עליהם לחץ ועצבנות. אבל יום אחד,
“תכנון חווית משתמש” נתפס לעיתים כמותרות כשיש תקציב מוגבל, הנטייה היא להסתכל על חווית המשתמש ולהגיד: “זה מותרות, נדלג על
שתי מפות שנולדו בנפרד ברוב המקרים, המפה בשטח והמפה הדיגיטלית נולדות ממקורות שונים לחלוטין. לפעמים אלה יוזמות שונות, תקציבים שונים,
ראיתי בתי חולים בכל העולם. אין עוד מקום שבו בתי החולים נראים מבולגנים, עמוסים ומוצפים בשילוט — כמו בישראל. תמונה
שלטי נגישות נתפסים כמשימה טכנית גרידא: מוסיפים אותם בלי קשר לעיצוב הכולל של מערכת השילוט. לרוב אפילו לא מעצבים אותם
זוכרים את השלטים בכניסה למקומות שציינו: “המקום ממוזג”? היום, אין כאלה שלטים כי המזגן הפך למובן מאליו. יום אחד זה
חוויית משתמש במסך חשובה – אבל רגע! לפני שמדברים על אפליקציות, אתרים וממשקים דיגיטליים, חייבים לעצור ולהסתכל על הבסיס במרחב
בכל פרוייקט שילוט, הדרישה הראשונה של הלקוח היא עיצוב שיהיה מעניין, ייחודי, מיוחד – בקיצור, שלא ישעמם.אבל יש מסר שכדאי
כולם יודעים שכדי ליצור סדר, עקביות ואסתטיקה – צריך תכנית כוללת.בתחום השילוט וההתמצאות קוראים לזה תכנית אב: מסמך המגדיר את
הרבה מוסדות וגופים המנהלים מקומות היו רוצים לעבור ממצב של תחזוק ותפעול נקודתי, ומזדמן – מה שניתן לכנות “פרטאצ’” –
במגדלים – למגורים או למשרדים – מושקעת מחשבה רבה על אסתטיקה ודיוק. הם מתוכננים עם ציפייה להיראות מסודרים ולרוב אף
מקומות בישראל המקבלים קהל (רשתות, בתי חולים, משרדי ממשלה) מאפשרים לעובדיהם לבצע שינויים בסביבת עבודתם לפי שיקול דעתם: שיפצורים, הצבת
שלטי תחנות האוטובוס בישראל (המכונים גם “דגלונים”) ידועים לשמצה, הם קשים ביותר לקריאה ולתחזוקה ומהווים מקור לאסתטיקה ברמה נמוכה מאוד.
כשמוסיפים שלט חדש — הרצון הראשוני טבעי לחלוטין:להבטיח שלא יפספסו אותו. ומכאן מגיעה הנטייה המיידית — להגדיל. וזה לגמרי מובן.
עיצוב גרפי חוויתי ● Environmental Graphic Design ● Experiential Graphic Design אדם מגיע למקום כלשהו.הכל צפוי ומוכר. הקירות לבנים, הדשא
הנחיות עיצוב מבנים ● הנחיות עיצוב בנייה חדשה ● הנחיות עיצוב שיפוץ מבנים ● הנחיות עיצוב להסדרה אסתטית ● הנחיות
לא פעם אנחנו מוזמנים לתכנון שילוט במקום, ושומעים מהלקוח שמדובר בבעיה ייחודית: “אי-אפשר לגרום לאנשים להבין את המורכבות כאן –
צריך להודיע משהו לקהל – אז מישהו מהמשרד מדביק שלט. ככה זה עובד.זה אף פעם לא נראה טוב.האדם שמוטל עליו
שמעתי סיפור מכמה ישראלים שהיו במרכז שירות ממשלתי בשוויץ. הם לא הפסיקו לשבח: כל התהליך היה מושלם, יעיל, מדויק –
כמי שמתכננים סדר, האילתוריות הישראלית כל הזמן עומדת מול עינינו.זו לא תופעה שולית ולא תקלה מקומית — זו המציאות. והיא
“You can’t make anything foolproof because fools are so ingenious.” קרא את הסיטואציה הבאה. אם אתה ישראלי – היא תיהיה
יש מקומות שבהם כדי להתמצא – צריך להתאמץ. יש שלט פה, רמז שם, לעיתים האדריכלות עצמה מרמזת על הכיוון, אבל
שילוט חייב להתייחס להקשרו. למבנה, לעיצוב, לצרכי המקום ובעיקר לשילוט סמוך.ניתן לתכנן ולעצב שילוט במקצוענות ובטעם טוב, עם זאת מבחנו
בחירה נכונה של מתקן שילוט היא חשובה, אך לטיב תוכן השלט יש משמעות גבוהה בהרבה מתוקף היותו בעל השפעה גבוהה
כל אחד היה רוצה שהחוויה במקום שלו תהיה חוויה טובה. כאשר החוויה טובה, המבקר במקום ירצה להשאר, ישמח לחזור, וכמובן
בבלוג זה יעלו בקרוב חומרים בלעדיים העוסקים בחווית משתמש במרחב. התכנים בקטגוריה הכללית בלעדיים לבלוג, והתכנית בקטגורייה “חווית משתמש בעיר”
חווית משתמש בעיר
את המתקן שבתמונה כיניתי מאז הצבתו “גרוטאת יחסי ציבור לעירייה נכשלת”. המתקן אמור לספק לעוברי אורח שירותים כמו טעינת טלפון,
כתבה זו מעלה את נושא שפת ההתמצאות והמיתוג של העיר ומציעה לייחס לו חשיבות גבוהה. מפעם לפעם נשמעים המשפטים הנחרצים
כתבה זו מערערת על התפיסה המיושנת בישראל באשר לתפקיד המיסעה.(המיסעה היא חלק הדרך המיועד לרכבים, כלומר החלק “הכבישי” של הדרך).
הזמני הוא מצב תמידי. אני לא מתכוון לכך שהזמני הוא “קבוע” כי עובדים לאט,אלא לכך שהזמני הוא תמידי כי העיר
מסלול תיירותי מסומן הוא חיובי מאוד לעיר.אמנם לא צריך סימון כדי לטייל בעיר, אך הסימון מנכיח את האווירה התיירותית ומזמין
מרכז עזריאלי הוא כיום קטסטרופה לחיי הרחוב בת”א. הוא נהנה ממיקום סופר מרכזי ומסמיכות לנתיבי תחבורה העמוסים ביותר בעיר תוך
לא להיבהל מאורך הרשומה! הרוב כאן זה תמונות! בשנים האחרונות, נתחי קרקע גדולים ומשמעותיים בעיר שהיו סגורים ונסתרים מהציבור, “שוחררו”
אפתח בהקדמה: כדי לשפר את שבילי האופניים בתל אביב צריך לשפר את הרצף שלהם ולהוריד אותם מהמדרכות. זה ברור. אבל
חווית משתמש בתחבורה ציבורית
לצד הבעיות המוכרות של התחבורה הציבורית בישראל הנוגעות בתשתיות ובזמינות מוגבלת, היא גם סובלת מכמה נגעים שמשחיתים אותה והופכים את
בתקופה האחרונה אפשר להבחין בהופעה של שירותי הסעה המכונים בעברית עדכנית “שאטלים”.עיריות, מכללות, חברות הייטק וגם רכבת ישראל מציעות שירותי
סככות אוטובוס החדשות באשדוד יהיו גדולות יותר, ארוכות יותר ומוצלות יותר.הן תכלולנה עמדות להטענת רב-קו, איזור מוגן בקיר זכוכית צידי
הרבה שיפורים אנחנו צריכים בתחבורה הציבורית בתל אביב.רכבות תחתיות וקלות, אוטובוסים רבי קיבולת, מיניבוסים מתקדמים במקום מוניות שירות וגם: מחסומי
לאחרונה מתחזקות הקריאות להחיל שימוש בכרטיס רב-קו גם במוניות שירות. על פניו, הצעד מתבקש וראוי. הרב-קו מאפשר הסדרי נסיעה נוחים,
לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת”א.אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה
לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.גם סמליל
מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם
עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.
אירועי חוצות הם לדעתי אחד מגולות הכותרת של עיר טובה. אין דוגמא יפה יותר מערב יום העצמאות בכיכר רבין.כמה חבל
“חלופה” במסלול קו אוטובוס משמעותה נסיעה במסלול שונה מהמסלול הרגיל של הקו.כלומר שבשעות מסויימות או בנסיעות מסויימות לפי הגדרה של
השיח החדש סביב מוניות שירות מדאיג אותי. מוניות שירות מוזכרות שוב ושוב בהקשר של פיתרון לבעית חוסר התחבורה הציבורית בשבת
מה אנחנו בסה”כ רוצים. להגיע למסוף, להבין איפה הקו שאנחנו צריכים נמצא, לחכות בתחנה עד שיגיע האוטובוס ולעלות עליו.כל הנ”ל
וואו! הלו! רגע תעצרו!לא לזה התכוונו כשביקשנו שתציבו עמדות הטענה לרב-קו! מה הבעיה? הבעיה שאתם מפזרים אותן באקראי! כן, כן,
בואו נדבר רגע על תחבורה ציבורית אחרת: מטוסים. כשאנחנו מגיעים/ות לנמל התעופה מקבל אותנו צוות בלבוש מוקפד ומתוקתק, ומדבר אלינו
הבלוג
חווית משתמש במרחב
נושאים כלליים
כשאנחנו הישראלים יוצאים מהבית לנחלת הכלל, אנחנו משקיעים משאבים עצומים בחיכוכים, במאבק על המקום שלנו בתורים ובכבישים, ניסיון להבין איך
כשלקוח עומד מול חזית של בית עסק, עוד לפני שטעם, שאל או קנה – הוא כבר קיבל החלטה רגשית.סדר, ניקיון
יש רגע כזה, מוכר כמעט בכל פרויקט. פתאום, ממש רגע לפני חניכת המבנה, מישהו מגלה: רגע… כדי לקבל טופס 4
כשניגשים לפרויקט שילוט, האינטואיציה ברורה: לפנות ליצרן עם ותק של שנים, כזה שכבר עשה “הכול”. אם הוא “מהוותיקים” ושמו יצא
פגשתי בחיי לא מעט אנשים שמתעבים תורים. עבורם, עמידה בתור היא חוויה מבעיתה, שמעמיסה עליהם לחץ ועצבנות. אבל יום אחד,
“תכנון חווית משתמש” נתפס לעיתים כמותרות כשיש תקציב מוגבל, הנטייה היא להסתכל על חווית המשתמש ולהגיד: “זה מותרות, נדלג על
שתי מפות שנולדו בנפרד ברוב המקרים, המפה בשטח והמפה הדיגיטלית נולדות ממקורות שונים לחלוטין. לפעמים אלה יוזמות שונות, תקציבים שונים,
ראיתי בתי חולים בכל העולם. אין עוד מקום שבו בתי החולים נראים מבולגנים, עמוסים ומוצפים בשילוט — כמו בישראל. תמונה
שלטי נגישות נתפסים כמשימה טכנית גרידא: מוסיפים אותם בלי קשר לעיצוב הכולל של מערכת השילוט. לרוב אפילו לא מעצבים אותם
זוכרים את השלטים בכניסה למקומות שציינו: “המקום ממוזג”? היום, אין כאלה שלטים כי המזגן הפך למובן מאליו. יום אחד זה
חוויית משתמש במסך חשובה – אבל רגע! לפני שמדברים על אפליקציות, אתרים וממשקים דיגיטליים, חייבים לעצור ולהסתכל על הבסיס במרחב
בכל פרוייקט שילוט, הדרישה הראשונה של הלקוח היא עיצוב שיהיה מעניין, ייחודי, מיוחד – בקיצור, שלא ישעמם.אבל יש מסר שכדאי
כולם יודעים שכדי ליצור סדר, עקביות ואסתטיקה – צריך תכנית כוללת.בתחום השילוט וההתמצאות קוראים לזה תכנית אב: מסמך המגדיר את
הרבה מוסדות וגופים המנהלים מקומות היו רוצים לעבור ממצב של תחזוק ותפעול נקודתי, ומזדמן – מה שניתן לכנות “פרטאצ’” –
במגדלים – למגורים או למשרדים – מושקעת מחשבה רבה על אסתטיקה ודיוק. הם מתוכננים עם ציפייה להיראות מסודרים ולרוב אף
מקומות בישראל המקבלים קהל (רשתות, בתי חולים, משרדי ממשלה) מאפשרים לעובדיהם לבצע שינויים בסביבת עבודתם לפי שיקול דעתם: שיפצורים, הצבת
שלטי תחנות האוטובוס בישראל (המכונים גם “דגלונים”) ידועים לשמצה, הם קשים ביותר לקריאה ולתחזוקה ומהווים מקור לאסתטיקה ברמה נמוכה מאוד.
כשמוסיפים שלט חדש — הרצון הראשוני טבעי לחלוטין:להבטיח שלא יפספסו אותו. ומכאן מגיעה הנטייה המיידית — להגדיל. וזה לגמרי מובן.
עיצוב גרפי חוויתי ● Environmental Graphic Design ● Experiential Graphic Design אדם מגיע למקום כלשהו.הכל צפוי ומוכר. הקירות לבנים, הדשא
הנחיות עיצוב מבנים ● הנחיות עיצוב בנייה חדשה ● הנחיות עיצוב שיפוץ מבנים ● הנחיות עיצוב להסדרה אסתטית ● הנחיות
לא פעם אנחנו מוזמנים לתכנון שילוט במקום, ושומעים מהלקוח שמדובר בבעיה ייחודית: “אי-אפשר לגרום לאנשים להבין את המורכבות כאן –
צריך להודיע משהו לקהל – אז מישהו מהמשרד מדביק שלט. ככה זה עובד.זה אף פעם לא נראה טוב.האדם שמוטל עליו
שמעתי סיפור מכמה ישראלים שהיו במרכז שירות ממשלתי בשוויץ. הם לא הפסיקו לשבח: כל התהליך היה מושלם, יעיל, מדויק –
כמי שמתכננים סדר, האילתוריות הישראלית כל הזמן עומדת מול עינינו.זו לא תופעה שולית ולא תקלה מקומית — זו המציאות. והיא
“You can’t make anything foolproof because fools are so ingenious.” קרא את הסיטואציה הבאה. אם אתה ישראלי – היא תיהיה
יש מקומות שבהם כדי להתמצא – צריך להתאמץ. יש שלט פה, רמז שם, לעיתים האדריכלות עצמה מרמזת על הכיוון, אבל
שילוט חייב להתייחס להקשרו. למבנה, לעיצוב, לצרכי המקום ובעיקר לשילוט סמוך.ניתן לתכנן ולעצב שילוט במקצוענות ובטעם טוב, עם זאת מבחנו
בחירה נכונה של מתקן שילוט היא חשובה, אך לטיב תוכן השלט יש משמעות גבוהה בהרבה מתוקף היותו בעל השפעה גבוהה
כל אחד היה רוצה שהחוויה במקום שלו תהיה חוויה טובה. כאשר החוויה טובה, המבקר במקום ירצה להשאר, ישמח לחזור, וכמובן
בבלוג זה יעלו בקרוב חומרים בלעדיים העוסקים בחווית משתמש במרחב. התכנים בקטגוריה הכללית בלעדיים לבלוג, והתכנית בקטגורייה “חווית משתמש בעיר”
חווית משתמש בעיר
את המתקן שבתמונה כיניתי מאז הצבתו “גרוטאת יחסי ציבור לעירייה נכשלת”. המתקן אמור לספק לעוברי אורח שירותים כמו טעינת טלפון,
כתבה זו מעלה את נושא שפת ההתמצאות והמיתוג של העיר ומציעה לייחס לו חשיבות גבוהה. מפעם לפעם נשמעים המשפטים הנחרצים
כתבה זו מערערת על התפיסה המיושנת בישראל באשר לתפקיד המיסעה.(המיסעה היא חלק הדרך המיועד לרכבים, כלומר החלק “הכבישי” של הדרך).
הזמני הוא מצב תמידי. אני לא מתכוון לכך שהזמני הוא “קבוע” כי עובדים לאט,אלא לכך שהזמני הוא תמידי כי העיר
מסלול תיירותי מסומן הוא חיובי מאוד לעיר.אמנם לא צריך סימון כדי לטייל בעיר, אך הסימון מנכיח את האווירה התיירותית ומזמין
מרכז עזריאלי הוא כיום קטסטרופה לחיי הרחוב בת”א. הוא נהנה ממיקום סופר מרכזי ומסמיכות לנתיבי תחבורה העמוסים ביותר בעיר תוך
לא להיבהל מאורך הרשומה! הרוב כאן זה תמונות! בשנים האחרונות, נתחי קרקע גדולים ומשמעותיים בעיר שהיו סגורים ונסתרים מהציבור, “שוחררו”
אפתח בהקדמה: כדי לשפר את שבילי האופניים בתל אביב צריך לשפר את הרצף שלהם ולהוריד אותם מהמדרכות. זה ברור. אבל
חווית משתמש בתחבורה ציבורית
לצד הבעיות המוכרות של התחבורה הציבורית בישראל הנוגעות בתשתיות ובזמינות מוגבלת, היא גם סובלת מכמה נגעים שמשחיתים אותה והופכים את
בתקופה האחרונה אפשר להבחין בהופעה של שירותי הסעה המכונים בעברית עדכנית “שאטלים”.עיריות, מכללות, חברות הייטק וגם רכבת ישראל מציעות שירותי
סככות אוטובוס החדשות באשדוד יהיו גדולות יותר, ארוכות יותר ומוצלות יותר.הן תכלולנה עמדות להטענת רב-קו, איזור מוגן בקיר זכוכית צידי
הרבה שיפורים אנחנו צריכים בתחבורה הציבורית בתל אביב.רכבות תחתיות וקלות, אוטובוסים רבי קיבולת, מיניבוסים מתקדמים במקום מוניות שירות וגם: מחסומי
לאחרונה מתחזקות הקריאות להחיל שימוש בכרטיס רב-קו גם במוניות שירות. על פניו, הצעד מתבקש וראוי. הרב-קו מאפשר הסדרי נסיעה נוחים,
לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת”א.אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה
לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.גם סמליל
מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם
עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.
אירועי חוצות הם לדעתי אחד מגולות הכותרת של עיר טובה. אין דוגמא יפה יותר מערב יום העצמאות בכיכר רבין.כמה חבל
“חלופה” במסלול קו אוטובוס משמעותה נסיעה במסלול שונה מהמסלול הרגיל של הקו.כלומר שבשעות מסויימות או בנסיעות מסויימות לפי הגדרה של
השיח החדש סביב מוניות שירות מדאיג אותי. מוניות שירות מוזכרות שוב ושוב בהקשר של פיתרון לבעית חוסר התחבורה הציבורית בשבת
מה אנחנו בסה”כ רוצים. להגיע למסוף, להבין איפה הקו שאנחנו צריכים נמצא, לחכות בתחנה עד שיגיע האוטובוס ולעלות עליו.כל הנ”ל
וואו! הלו! רגע תעצרו!לא לזה התכוונו כשביקשנו שתציבו עמדות הטענה לרב-קו! מה הבעיה? הבעיה שאתם מפזרים אותן באקראי! כן, כן,
בואו נדבר רגע על תחבורה ציבורית אחרת: מטוסים. כשאנחנו מגיעים/ות לנמל התעופה מקבל אותנו צוות בלבוש מוקפד ומתוקתק, ומדבר אלינו
הבלוג
חווית משתמש במרחב
נושאים כלליים
כשאנחנו הישראלים יוצאים מהבית לנחלת הכלל, אנחנו משקיעים משאבים עצומים בחיכוכים, במאבק על המקום שלנו בתורים ובכבישים, ניסיון להבין איך
כשלקוח עומד מול חזית של בית עסק, עוד לפני שטעם, שאל או קנה – הוא כבר קיבל החלטה רגשית.סדר, ניקיון
יש רגע כזה, מוכר כמעט בכל פרויקט. פתאום, ממש רגע לפני חניכת המבנה, מישהו מגלה: רגע… כדי לקבל טופס 4
כשניגשים לפרויקט שילוט, האינטואיציה ברורה: לפנות ליצרן עם ותק של שנים, כזה שכבר עשה “הכול”. אם הוא “מהוותיקים” ושמו יצא
פגשתי בחיי לא מעט אנשים שמתעבים תורים. עבורם, עמידה בתור היא חוויה מבעיתה, שמעמיסה עליהם לחץ ועצבנות. אבל יום אחד,
“תכנון חווית משתמש” נתפס לעיתים כמותרות כשיש תקציב מוגבל, הנטייה היא להסתכל על חווית המשתמש ולהגיד: “זה מותרות, נדלג על
שתי מפות שנולדו בנפרד ברוב המקרים, המפה בשטח והמפה הדיגיטלית נולדות ממקורות שונים לחלוטין. לפעמים אלה יוזמות שונות, תקציבים שונים,
ראיתי בתי חולים בכל העולם. אין עוד מקום שבו בתי החולים נראים מבולגנים, עמוסים ומוצפים בשילוט — כמו בישראל. תמונה
שלטי נגישות נתפסים כמשימה טכנית גרידא: מוסיפים אותם בלי קשר לעיצוב הכולל של מערכת השילוט. לרוב אפילו לא מעצבים אותם
זוכרים את השלטים בכניסה למקומות שציינו: “המקום ממוזג”? היום, אין כאלה שלטים כי המזגן הפך למובן מאליו. יום אחד זה
חוויית משתמש במסך חשובה – אבל רגע! לפני שמדברים על אפליקציות, אתרים וממשקים דיגיטליים, חייבים לעצור ולהסתכל על הבסיס במרחב
בכל פרוייקט שילוט, הדרישה הראשונה של הלקוח היא עיצוב שיהיה מעניין, ייחודי, מיוחד – בקיצור, שלא ישעמם.אבל יש מסר שכדאי
כולם יודעים שכדי ליצור סדר, עקביות ואסתטיקה – צריך תכנית כוללת.בתחום השילוט וההתמצאות קוראים לזה תכנית אב: מסמך המגדיר את
הרבה מוסדות וגופים המנהלים מקומות היו רוצים לעבור ממצב של תחזוק ותפעול נקודתי, ומזדמן – מה שניתן לכנות “פרטאצ’” –
במגדלים – למגורים או למשרדים – מושקעת מחשבה רבה על אסתטיקה ודיוק. הם מתוכננים עם ציפייה להיראות מסודרים ולרוב אף
מקומות בישראל המקבלים קהל (רשתות, בתי חולים, משרדי ממשלה) מאפשרים לעובדיהם לבצע שינויים בסביבת עבודתם לפי שיקול דעתם: שיפצורים, הצבת
שלטי תחנות האוטובוס בישראל (המכונים גם “דגלונים”) ידועים לשמצה, הם קשים ביותר לקריאה ולתחזוקה ומהווים מקור לאסתטיקה ברמה נמוכה מאוד.
כשמוסיפים שלט חדש — הרצון הראשוני טבעי לחלוטין:להבטיח שלא יפספסו אותו. ומכאן מגיעה הנטייה המיידית — להגדיל. וזה לגמרי מובן.
עיצוב גרפי חוויתי ● Environmental Graphic Design ● Experiential Graphic Design אדם מגיע למקום כלשהו.הכל צפוי ומוכר. הקירות לבנים, הדשא
הנחיות עיצוב מבנים ● הנחיות עיצוב בנייה חדשה ● הנחיות עיצוב שיפוץ מבנים ● הנחיות עיצוב להסדרה אסתטית ● הנחיות
לא פעם אנחנו מוזמנים לתכנון שילוט במקום, ושומעים מהלקוח שמדובר בבעיה ייחודית: “אי-אפשר לגרום לאנשים להבין את המורכבות כאן –
צריך להודיע משהו לקהל – אז מישהו מהמשרד מדביק שלט. ככה זה עובד.זה אף פעם לא נראה טוב.האדם שמוטל עליו
שמעתי סיפור מכמה ישראלים שהיו במרכז שירות ממשלתי בשוויץ. הם לא הפסיקו לשבח: כל התהליך היה מושלם, יעיל, מדויק –
כמי שמתכננים סדר, האילתוריות הישראלית כל הזמן עומדת מול עינינו.זו לא תופעה שולית ולא תקלה מקומית — זו המציאות. והיא
“You can’t make anything foolproof because fools are so ingenious.” קרא את הסיטואציה הבאה. אם אתה ישראלי – היא תיהיה
יש מקומות שבהם כדי להתמצא – צריך להתאמץ. יש שלט פה, רמז שם, לעיתים האדריכלות עצמה מרמזת על הכיוון, אבל
שילוט חייב להתייחס להקשרו. למבנה, לעיצוב, לצרכי המקום ובעיקר לשילוט סמוך.ניתן לתכנן ולעצב שילוט במקצוענות ובטעם טוב, עם זאת מבחנו
בחירה נכונה של מתקן שילוט היא חשובה, אך לטיב תוכן השלט יש משמעות גבוהה בהרבה מתוקף היותו בעל השפעה גבוהה
כל אחד היה רוצה שהחוויה במקום שלו תהיה חוויה טובה. כאשר החוויה טובה, המבקר במקום ירצה להשאר, ישמח לחזור, וכמובן
בבלוג זה יעלו בקרוב חומרים בלעדיים העוסקים בחווית משתמש במרחב. התכנים בקטגוריה הכללית בלעדיים לבלוג, והתכנית בקטגורייה “חווית משתמש בעיר”
חווית משתמש בעיר
את המתקן שבתמונה כיניתי מאז הצבתו “גרוטאת יחסי ציבור לעירייה נכשלת”. המתקן אמור לספק לעוברי אורח שירותים כמו טעינת טלפון,
כתבה זו מעלה את נושא שפת ההתמצאות והמיתוג של העיר ומציעה לייחס לו חשיבות גבוהה. מפעם לפעם נשמעים המשפטים הנחרצים
כתבה זו מערערת על התפיסה המיושנת בישראל באשר לתפקיד המיסעה.(המיסעה היא חלק הדרך המיועד לרכבים, כלומר החלק “הכבישי” של הדרך).
הזמני הוא מצב תמידי. אני לא מתכוון לכך שהזמני הוא “קבוע” כי עובדים לאט,אלא לכך שהזמני הוא תמידי כי העיר
מסלול תיירותי מסומן הוא חיובי מאוד לעיר.אמנם לא צריך סימון כדי לטייל בעיר, אך הסימון מנכיח את האווירה התיירותית ומזמין
מרכז עזריאלי הוא כיום קטסטרופה לחיי הרחוב בת”א. הוא נהנה ממיקום סופר מרכזי ומסמיכות לנתיבי תחבורה העמוסים ביותר בעיר תוך
לא להיבהל מאורך הרשומה! הרוב כאן זה תמונות! בשנים האחרונות, נתחי קרקע גדולים ומשמעותיים בעיר שהיו סגורים ונסתרים מהציבור, “שוחררו”
אפתח בהקדמה: כדי לשפר את שבילי האופניים בתל אביב צריך לשפר את הרצף שלהם ולהוריד אותם מהמדרכות. זה ברור. אבל
חווית משתמש בתחבורה ציבורית
לצד הבעיות המוכרות של התחבורה הציבורית בישראל הנוגעות בתשתיות ובזמינות מוגבלת, היא גם סובלת מכמה נגעים שמשחיתים אותה והופכים את
בתקופה האחרונה אפשר להבחין בהופעה של שירותי הסעה המכונים בעברית עדכנית “שאטלים”.עיריות, מכללות, חברות הייטק וגם רכבת ישראל מציעות שירותי
סככות אוטובוס החדשות באשדוד יהיו גדולות יותר, ארוכות יותר ומוצלות יותר.הן תכלולנה עמדות להטענת רב-קו, איזור מוגן בקיר זכוכית צידי
הרבה שיפורים אנחנו צריכים בתחבורה הציבורית בתל אביב.רכבות תחתיות וקלות, אוטובוסים רבי קיבולת, מיניבוסים מתקדמים במקום מוניות שירות וגם: מחסומי
לאחרונה מתחזקות הקריאות להחיל שימוש בכרטיס רב-קו גם במוניות שירות. על פניו, הצעד מתבקש וראוי. הרב-קו מאפשר הסדרי נסיעה נוחים,
לאורך כל המאה ה-20 עלו הצעות שונות (רציניות יותר ופחות) לרכבת תחתית בת”א.אך רק לאחרונה מצאתי הצעה אחת, מ-1982 שהפנתה
לאחרונה ניסיתי להעלות קצת את נושא המיתוג של הרכבת התחתית-קלה בת”א. טענתי שיש למצוא שם לרכבת התחתית בתל אביב.גם סמליל
מה יהיה שם הרכבת התחתית של תל אביב? בעוד כמה שנים, יפעל בתל אביב קו ראשון של רכבת תחתית*. אם
עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.
אירועי חוצות הם לדעתי אחד מגולות הכותרת של עיר טובה. אין דוגמא יפה יותר מערב יום העצמאות בכיכר רבין.כמה חבל
“חלופה” במסלול קו אוטובוס משמעותה נסיעה במסלול שונה מהמסלול הרגיל של הקו.כלומר שבשעות מסויימות או בנסיעות מסויימות לפי הגדרה של
השיח החדש סביב מוניות שירות מדאיג אותי. מוניות שירות מוזכרות שוב ושוב בהקשר של פיתרון לבעית חוסר התחבורה הציבורית בשבת
מה אנחנו בסה”כ רוצים. להגיע למסוף, להבין איפה הקו שאנחנו צריכים נמצא, לחכות בתחנה עד שיגיע האוטובוס ולעלות עליו.כל הנ”ל
וואו! הלו! רגע תעצרו!לא לזה התכוונו כשביקשנו שתציבו עמדות הטענה לרב-קו! מה הבעיה? הבעיה שאתם מפזרים אותן באקראי! כן, כן,
בואו נדבר רגע על תחבורה ציבורית אחרת: מטוסים. כשאנחנו מגיעים/ות לנמל התעופה מקבל אותנו צוות בלבוש מוקפד ומתוקתק, ומדבר אלינו
רוצים להפוך את חווית המשתמש שלכם לפשוטה, מהירה ונעימה?
דברו איתנו ונתחיל לשרטט את מסע הלקוח האידיאלי – יחד
• יצירת קשר •
רוצים להפוך את חווית המשתמש שלכם לפשוטה, מהירה ונעימה?
דברו איתנו ונתחיל לשרטט את מסע
הלקוח האידיאלי – יחד
- טלפון
- דוא"ל
רוצים להפוך את חווית המשתמש שלכם לפשוטה, מהירה ונעימה?
דברו איתנו ונתחיל לשרטט את מסע הלקוח האידיאלי – יחד
טלפון
דוא"ל
• יצירת קשר •
All Set כל הזכויות שמורות © הצהרת נגישות
