את עמדות הטענת הרב קו החדשות ברחוב, יש להציב באופן קריא.

וואו! הלו! רגע תעצרו!
לא לזה התכוונו כשביקשנו שתציבו עמדות הטענה לרב-קו!

מה הבעיה? הבעיה שאתם מפזרים אותן באקראי!

כן, כן, נכון זה ליד תחנות אוטובוס, אבל, אבל..
..כן, אנחנו מבינים שיותר קל לחבר את העמדות לחשמל כשהן ליד הסופרמרקט..
..צודקים, זה פחות עבודה בשבילכם.
..נכון, הן חשופות פחות לגשם, אבל, אבל.. אבל!..

..זה לא קריא!

מוקף באדום - עמדת הרב קו, מסתתרת בקולונדה
מוקף באדום – עמדת הרב קו, מסתתרת בקולונדה. צולם ברח’ הרצל, ראשל”צ
באדום עמדת הרב-קו, בירוק תחנת האוטובוס
באדום עמדת הרב-קו, בירוק תחנת האוטובוס. צולם ברח’ הרצל, ראשל”צ

מה ששמעתם. זה לא קריא.

מה זה קריא?
אממ..
אינטואיטביות, קוהרנטיות חזותית וידידותיות למשתמש.

אוקיי סליחה סליחה! צודקים. התקפתי אתכם באמצע העבודה עם מילים של מתכננים.
תנו לי דקה ואסביר את עצמי:


כאשר אתם מגיעים לנמל התעופה, עליכם לעבור בידוק בטחוני, למסור את הכבודה, לקבל כרטיסי עליה למטוס, לעבור שוב בידוק בטחוני של הכבודה שאתם נושאים ובידוק גופני.
אלה נעשים בנקודות שונות בטרמינל, שהוא כמעט תמיד מבנה ענק, מלאאא באנשים שבדיוק כמוכם עוברים את כל התהליך.
כשאתם מגיעים לנמל התעופה, כל נמל תעופה. אתם מהר מאוד מתאפסים ומבינים מה לעשות ולאן לגשת.
כל נמל תעופה בעולם מנחה את הנוסעים בדרך דומה. בכך מוקל על הנוסעים שראשם גם כך עמוס במטלות ודאגות, שאופייניות לזמן הזה שלפני טיסה, לפחות את ענייני ההתמצאות והניווט חסכו מהם. לזה אני קורא הנחיה. כנוסעים בטרמינל, אתם מונחים. נכון?

יופי, שמח שאתם איתי עד עכשיו.

עכשיו תארו לעצמכם מצב בו לא הייתם מונחים. הטרמינל היה אולם גדול ללא מסלול הגיוני וללא קשר בין מיקום התחנות שעליכם לעבור. כל דבר שהייתם זקוקים לו, היה ממוקם איפה שהיה נח לבוני הטרמינל למקם אותו.
הייתם נאלצים להשקיע הרבה יותר זמן בחיפוש, הייתם נאלצים לשאול יותר, לברר ואפילו לבקש טובות. התורים היו ארוכים יותר.

אתם, כמו הנוסעים האחרים הייתם מבולבלים יותר ועייפים הרבה יותר מכל המסע הזה נכון?
אז זה ההבדל בין קריא ללא קריא. קריאות זו למעשה מערכת שקל להבין אותה. קראת נמל תעופה אחד – קראת את כולם.
..קראת תחנת אוטובוס אחת, קראת את כל התחנות בעיר.

כן. אותו כנ”ל באוטובוסים.
גם נסיעה באוטובוס בתוך העיר היא פעולה שמתבצעת תוך כדי שהנוסעים עסוקים במטלות ודאגות יומיומיות.
תסכימו איתי שאם יחסך מהם המאבק להתמצא ולהבין את המערכת (איזה קו להעדיף, איזה כיוון נסיעה לבחור, מתחת לאיזו סככה להמתין ואיפה להטעין את כרטיס הרב-קו) אז יהיה להם קל יותר להשתמש בתחבורה ציבורית?

יפה מאוד, אני שמח מאוד שנתתם לי את ההזדמנות למחות על הפיזור האקראי של עמדות ההטענת הרב-קו.

אז איך כן עושים את זה?

יש לקבוע תסדיר אחיד לכל התחנות בעיר (עם השתנות מתחנה לתחנה בהתאם לכמות הנוסעים בה כמובן) כך שיקבעו במדוייק כל פרטי ההצבה של כל הרכיבים המרכיבים את התחנה, מהסככה, שלט ה”זמן אמת”, ספסלי ישיבה, סל אשפה, שלט עם מספרי הקווים ועד לעמדות הטענת הרב-קו. גם הן חלק מהתחנה.
עמדות הרב-קו צריכות להיות חלק מהתרכובת הזאת. זה אומר חלק מהסככות, בתוך הסככות, בצמידות לסככות או במרחק קטן וקבוע מהסככות.

הנה ככה למשל:

דוגמא לעמדה מחוץ לסככה, ואחד מובנה בסככה.
דוגמא לעמדה מחוץ לסככה, ואחת מובנה בסככה.
דוגמא לעמדה בתוך הסככה (וכן, זו סככה גדולה יותר ממה שיש לנו, והגיע הזמן להציב כאלה)
דוגמא לעמדה בתוך הסככה (וכן, זו סככה גדולה יותר ממה שיש לנו, והגיע הזמן להציב כאלה)

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן