כשמוסיפים שלט חדש — הרצון הראשוני טבעי לחלוטין:
להבטיח שלא יפספסו אותו.
ומכאן מגיעה הנטייה המיידית — להגדיל.
וזה לגמרי מובן.
אבל דווקא כאן, במקום שבו הכוונה היא נכונה, מתחילה אחת הבעיות הגדולות ביותר במרחב הפיזי שלנו.
מיתוס אחד קטן שמייצר מרחבים מכוערים
האמונה ש”גדול יותר = בולט יותר” מובילה לתופעה מאוד מוכרת:
כל שלט חדש גדל קצת יותר מהקודם, כדי לשרוד בסביבה שהולכת ומתמלאת בעוד ועוד מסרים.
עם הזמן נוצר מרוץ חימוש: כל מסר שנוסף מנסה להתגבר על האחרים.
התוצאה?
מרחבים מוצפים — שבהם השלטים נאבקים זה בזה על תשומת הלב.
אנחנו מכירים היטב את המראה הזה: מרחבים שמעמיסים עלינו שכבות של מסרים, שלטים בגדלים שונים שמתחרים זה בזה, וסביבה חזותית שמרגישה צפופה ורועשת — עד שקשה להבין מה חשוב ומה רק “עוד משהו”.
הנטייה הראשונית שלנו היא לחשוב שמדובר בחוסר תקציב, הזנחה או טעם רע.
אבל ברוב המקרים זה לא הסיפור.
זו דווקא תוצאה של תהליך טבעי — אך הרסני — שבו כל מסר מנסה לבלוט בתנאים קשים יותר מאלו שבהם הוצב המסר הקודם.
אין רעיון מסדר שמכוון את סדר וגודל המסרים.
כמו אנטיביוטיקה שכבר לא עובדת
ככל שמגדילים עם הזמן את המסרים — אפקט הגודל נשחק.
לאט לאט מגיעים למצב בו שום דבר כבר לא באמת מרגיש בולט.
זו מערכת שנועדה להיכשל: העלאה מתמדת של “המינון” מפסיקה להשפיע.
בסוף הכול הופך לרעש אחד גדול.
כל מסר חדש ומוגדל שמתווסף הופך לחלק מהנוף, ודוחף את המסרים העתידים לבוא להיות גדולים יותר.
והכי חשוב:
“הגדלה אוטומטית” היא פעולה שמתעלמת מעיקרון ההיררכיה.
והיררכיה היא אבן היסוד של הקריאות.
כשאנשים לא מבינים את ההיררכיה, (הם מחפשים אותה בתת-מודע) — הם מגיעים למצב שבו הם מתעלמים כמעט לחלוטין מהמסרים.
כשרוצים להבליט — ומדלגים על הַפַּסְפַּרְטוֹ
לרוב מי שמבקש “להגדיל” עושה זאת מתוך רצון להבליט — גם אם הוא לא מנסח זאת כך.
אלא שבמרדף אחרי הגודל, לעיתים הקורבן הראשון הוא הפספרטו: השטח הריק שמסביב למסֵר.
כשהשוליים מצטמצמים והמסר נצמד לקצוות, הוא מאבד מרחב נשימה, נראה דחוס ואגרסיבי — ולכן, בניגוד לכוונה, בולט פחות.
פספרטו אינו מותרות; הוא תנאי בסיסי לבליטה.
הפתרון הנכון: לא למהר להגדיל!
הפואנטה היא זו:
אם רוצים שמסר חדש באמת יבלוט במרחב, כדאי להתחיל מלחפש איך להקטין את המסרים הקיימים ואת הגורמים שמושכים תשומת לב, ולא להסתמך על הגדלה של המסר החדש.
“אני צריך להוסיף שלט חדש ובולט — מה עושים אם לא פשוט להגדיל?”
כלל ברזל: כשצריך להוסיף מסר חדש ובולט, קח צעד אחורה, הסתכל על כלל המסרים הקיימים ודמיין את המסר החדש בתוכם.
שאל את עצמך: האם הוא באמת צריך להיות גדול יותר מהשאר? אולי הוא מייתר מסר אחר? או שאולי הוא כבר קיים, אבל לא הובא לידי ביטוי בצורה ברורה?
כיוון המחשבה צריך להיות: כאשר מפחיתים את מה שמסביב — החדש יכול לבלוט באמת.
הדרך הנכונה ביותר לגשת לזה היא באמצעות “אתחול”: לנקות את כל המסרים הקיימים ולפרוס אותם מחדש, כשהם כולם בגודל אחיד וקטן יותר. רק לאחר מכן — ובזהירות — ניתן לבחור אילו מסרים יהיו גדולים יותר או יקבלו הדגשה אחרת שאינה תלויה בגודל. שלב זה נקרא “תכנון ההיררכיה”. – שלב שבו כבר מומלץ לפנות לשירות מקצועי.
כשמסתבכים – זה הזמן לחשוב על ארגון מקצועי.
במקרים רבים, ההסתכלות הכוללנית על כלל המסרים יכולה להפוך למורכבת מאוד.
לפעמים אפילו דווקא כן יש צורך להגדיל מסר, ויש מצבים נוספים בהם צריך לעשות תמרונים שונים.
בתרחישים כאלה, הפתרון הוא ארגון מסרים מקצועי: סידור מחדש של כל המסרים, קביעת היררכיות ברורות והחלטה אילו מסרים צריכים בולטות ובאיזה אופן.
הדגשה, אגב, ממש לא חייבת להיות מושגת על ידי הגדלה.
יש שלל כלים ליצירת הדגשה, ביניהם:
- ניגודיות וצבע
- ריווח
- שימוש נכון בצורה/חומר
- החלטות על מיקום
- אופן ניסוח
ארגון מסרים: מקצוע שלא מדברים עליו — אבל כולם זקוקים לו
נכון, זה לא מקצוע מוכר, ורוב הסיכויים שלא תמצאו אותו כמוצר או שירות סטנדרטי…
אין לזה שם נוצץ, זה לא מוצר מבריק, וזה לא נתפס כמשהו ששווה לשלם עליו.
אבל האמת היא שזה אולי השירות שהמרחב הציבורי והבנוי שלנו הכי זקוק לו.
כאשר יש סדר, היררכיה וניקיון — כל מסר בולט במקום הנכון.
וכאשר אין — כולם צועקים, וכולם מפסידים.
All Set הוא משרד לעיצוב וייעוץ שמביא אנשים להבין טוב יותר את החללים שהם נמצאים בהם.
כך הם מתמצאים מהר יותר, מרגישים וודאות נינוחות ובטיחות, חוסכים זמן ולעיתים גם מקבלים השראה.
מאמר זה עודכן ב27/12/2025
