מקומות בישראל המקבלים קהל (רשתות, בתי חולים, משרדי ממשלה) מאפשרים לעובדיהם לבצע שינויים בסביבת עבודתם לפי שיקול דעתם:
שיפצורים, הצבת שלטים, ביטוי אישי ופתרונות יצירתיים לבעיות נקודתיות שהם מזהים.
המרכיב התרבותי הזה מוכר היטב בישראל ונקרא “חוכמת העובדים” או “חוכמת השטח”.
זו גישה ניהולית שמכבדת את המפעיל המקומי — מתוך ההנחה שהוא מכיר את המקום טוב מכולם.
זה גם מתחבר מצוין לסחבקיות הישראלית:
תחושת משפחה, אמון בצוות, האצלת סמכויות ומתן עצמאות.
איך זה משפיע על חווית המשתמש? אוי ווי 😱
אבל בעיני מתכנן חווית משתמש – זה נזק בלתי נסלח. אסון.
העובדים רואים את המקום מהזווית שלהם בלבד.
הם פותרים בעיות פנימיות, תפעוליות או רגעיות — אבל מפספסים את מסע הלקוח השלם.
יש לכך השפעה הרסנית על חוויית המשתמש, על האסתטיקה ועל השירותיות.
מנהלים מלמעלה נוטים שלא לזהות את עומק הבעיה.
וכך מתבטא הנזק
זה מתבטא בעומס חזותי שנוצר מתוך כוונות טובות – אך בפועל פוגע ברמת השירות של המקום:
- מידע שתוכנן מהפרספקטיבה של העובד, ועלול לבלבל ולהעמיס על הקהל.
- מסרים המנוסחים באריכות ובחוסר מקצועיות.
- שלטים “נוזפים” בציבור כמו “כאן לא מודיעין!!!!!!”
- תרומות עיצוביות של עובדים במטרה “לעשות שמח” שבפועל מייצרות קקופוניה.
- מיצגים אישיים של עובדים כמו תמונות קרוביהם ומגנטים של אירועים וימי עובדים.
כל אלה גורמים למקום להיתפס כ”שכונה” בעיני הקהל.
מה כן צריך לעשות
בואו ניהיה ישירים: לעובדים לא צריכה להיות השפעה על איך נראה המקום.
אפשר וחשוב ללמוד מחוכמת העובדים — אך בצורה מסודרת:
ההנהלה צריכה לאסוף מהם תובנות על זרימה ותפעול, ולתרגם את האינפוט הזה לפתרונות חזותיים מקצועיים דרך אנשי המקצוע המתאימים.
אם בכל זאת מתקבלת החלטה לאפשר מיצגים אישיים של עובדים — יש לייצר הפרדה ברורה, כך שהקהל לא ייחשף אליהם.
ותמיד לזכור: כל תוספת קטנה משנה את חווית המשתמש
כל הוספה של פריט צריכה להיעשות בכובד ראש ובזהירות.
תמיד יש לשאול: איך זה משרת את חוויית המשתמש?
כל אלמנט שמוצב במרחב מוסיף עומס קוגניטיבי למבקר, ויש לקחת זאת בחשבון. השאיפה צריכה להיות למינימום גירויים ומסרים.
All Set הוא משרד לעיצוב וייעוץ שמביא אנשים להבין טוב יותר את החללים שהם נמצאים בהם.
כך הם מתמצאים מהר יותר, מרגישים וודאות נינוחות ובטיחות, חוסכים זמן ולעיתים גם מקבלים השראה.
מאמר זה עודכן ב27/12/2025
