במגדלים – למגורים או למשרדים – מושקעת מחשבה רבה על אסתטיקה ודיוק.
הם מתוכננים עם ציפייה להיראות מסודרים ולרוב אף יוקרתיים, אבל בישראל קיים פער מוזר שלא נובע מבלאי או מתחזוקה לקויה, אלא דווקא ממעשי ידי אדם:
זה לא עניין של טעם רע או חוסר אכפתיות.
אלה פתרונות שנועדו לענות על צורך אמיתי — אך בלי שיטה מסודרת.
בלי מנגנון ברור, האילתורים מצטברים — עד שהם מעפילים על העיצוב המקורי.
כדי להבין איך זה קורה, צריך להסתכל על האסתטיקה במגדלים ככזו המורכבת משלוש שכבות:
- השכבה הראשונה – אדריכלות ועיצוב פנים, אסתטיקה מוקפדת.
- השכבה השנייה – מערכת שילוט שתוכננה יחד עם המגדל, עם עיצוב מקצועי של אנשי תקשורת חזותית.
- השכבה השלישית – שילוט שנוסף מאוחר יותר, באופן מאולתר, כדי לתת מענה לצרכים חדשים או דרישות דיירים. האסתטיקה כאן סובלת.
שתי השכבות הראשונות הן פרי עבודתם של אנשי מקצוע שמתמחים בעיצוב. בשלב הזה היה הרבה יותר קל לייצר אסתטיקה. שם היה הכסף הגדול, והיישום היה חד-פעמי.
השכבה השלישית לעומת זאת, דרישות פתאומיות ו”שריפות שצריך לכבות”, היא העול שנופל על חברות אחזקת מבנים. אלה לא אנשי עיצוב, הם צריכים לפתור בעיות במסגרת תקציב מוגבלת ובקונטקסט בו האסתטיקה נחשבת ל”תקציב נוסף”. מרחב התמרון שלהם מוגבל.
השכבה השלישית; מה שנוסף מאוחר יותר
פתרון לשכבה השלישית: אסתטיקה שמתוכננת לשוטף (ולא רק ליום החניכה של המגדל)
אבל האמת היא שיש פתרון גם ל״שוטף״ – לשלב שבו האדריכלים ומתכנני השילוט כבר לא בתמונה, ואין דמות שאחראית על האסתטיקה של המקום.
זוהי למעשה שיטת עבודה פרקטית, כזו שעובדת עם אותו התקציב הקיים.
כן, לפעמים אפשר לעשות הרבה יותר בלי להשקיע יותר כסף; זה לא עניין של כמה משקיעים, אלא של איך משקיעים.
שיטת העבודה הזו מחולקת ל-3:
תכנון הכלה מראש
פיתוח מערכות שידעו לקבל שינוי בעתיד, כך שהודעות ומסרים שמתחלפים עם הזמן לא שוברים את הקו העיצובי. לא משנה איזה מסר נדרש פתאום להוסיף — הכול נראה כחלק ממערכת אחת מסודרת, ולא כטלאי על טלאי.
הטמעת מסרים בשוטף
הוספת מסרים למתקן קיים. בלי הצורך להוסיף עוד רכיב זר.
שמירה על קו עיצובי אחיד בין כל המסרים במגדל — גם כשמדובר בעדכונים זמניים או נקודתיים.
סל פתרונות מקצועי לתוספות פיזיות
כשצריך בכל זאת להוסיף מתקן, מתבצעת התאמה נכונה של המתקן החדש לקונטקסט באופן המאפשר הוספה או החלפה של רכיבים בלי לפגוע בנראות הכללית ובלי לאלתר פתרונות מאולתרים בשטח.
ניתן למקצע יותר את התהליך באמצעות מיקור חוץ: חברת האחזקה שולחת את הצורך — והשלט מגיע חזרה במהירות, מותאם למרחב.
הכלי הזה נקרא שֶׁלֶט-רחוק והנה הסבר עליו
שיטת העבודה הזו אינה עיצוב גרפי או שילוט בלבד. עיצוב גרפי ושילוט הם רק הביטוי החזותי של המנגנון. מעצב גרפי יכול לייצר עבודה יפה חד־פעמית, אך ללא שיטה ומערכת, ברגע שמתווספת עבודה נוספת — הן ישברו אחת את השנייה.
יישום קל וזריז
אימוץ שיטת העבודה אינו מצריך עצירה של השוטף או הכנת תוכנית גדולה. אפשר ליישם אותה תוך כדי תנועה, ותוך זמן קצר האסתטיקה במקום מתחילה להתהפך.
חברות אחזקת מבנים אינן חברות לאסתטיקה — אבל מצופה מהן לשמור עליה
חברות אחזקה אחראיות על תפעול ותחזוקה —
אבל בפועל, הן גם אלה שנמדדות על איך שהבניין נראה.
הלקוחות של חברות אחזקת המבנים הם בדיוק הקהל שעבורו אסתטיקה חשובה: בעלי משרדים ודיירים במגדלים יוקרתיים, שמצפים לסביבה מסודרת, נקייה ומכבדת.
התדרדרות חזותית במגדל הנגרמת על ידי כל אותם שלטים מאולתרים מפריעה להם מאוד. “אסתטיקה שמתוכננת לשוטף” היא החוליה המשלימה שבין אחזקה לבין איך שהבניין באמת נראה.
All Set הוא משרד לעיצוב וייעוץ שמביא אנשים להבין טוב יותר את החללים שהם נמצאים בהם.
כך הם מתמצאים מהר יותר, מרגישים וודאות נינוחות ובטיחות, חוסכים זמן ולעיתים גם מקבלים השראה.
במשרד עוסקים הרבה בחקירת הבלגן הישראלי, ומפתחים כלים שמאפשרים לעבוד עם אופן ההתנהלות הישראלי — ולתרגם אותו למרחב מסודר, ברור ומתפקד, למרות הכול.
