את המתקן שבתמונה כיניתי מאז הצבתו “גרוטאת יחסי ציבור לעירייה נכשלת”.
המתקן אמור לספק לעוברי אורח שירותים כמו טעינת טלפון, התקשורת למוקד העירייה, ניפוח גלגלי אופניים, נקודת WIFI וכ’
המתקן הזה הוא למעשה שלט. כל תפקידו הוא לתקשר החוצה מסרים ותחושות של קדמה, חדשנות ויצירתיות. תכנון המתקן מכוון כולו ליצירת חזותיות גבוהה שמעבירה את מותג הרשות המוניציפלית (במקרה הזה, בת ים) לעוברים ולשבים.
המטרה היא ליצור תחושה שהעיר מחדשת, מרעננת, מתקדמת וכ’. הוא הוצב ברשויות מקומיות נכשלות נוספות כמו רמת גן.
מובן שאת כל השירותים שהוא מספק לא צריך לספק או שאפשר לספק ללא המתקן המגושם הזה.
מהיום הראשון שראיתי את המתקן הזה מוצב, הרגשתי צער על המדרכה שנתפסה ועל החלודה ותחושת ההזנחה והזילזול במרחב הציבורי שתחליף את תחושת החדשות בעוד שבועות מספר.
זהו ביזבוז כספי הציבור המושלם. 100% יחסי ציבור לראש עירייה, 0% תרומה לעיר, ומחיר מאוד יקר להסרת המפגע שאין כסף לשלם אותו, ולכן הוא ישאר כגוש עקום של חלודה לעוד שנים רבות.
ואכן בחלוף כמה חודשים, כל המתקנים האלה הם מפגע של עזובה וחלודה שמכערים את המרחב הציבורי ובעיקר מעבירים את המסר ההפוך מזה שרצו העיריות הנכשלות לשדר, מסר של עליבות ושל ניהול כושל.
אז אם אתם רואים עמדת יחסי ציבור ביישוב שלכם, דעו לכם שזהו תסמין של עירייה שעושה למען עצמה, ולא למען העיר.