מה עומד מאחורי המונח “שאטל”, למה זה פוגע בתחבורה הציבורית ובסופו של דבר מזיק גם למשתמשי השאטל בעצמם?

בתקופה האחרונה אפשר להבחין בהופעה של שירותי הסעה המכונים בעברית עדכנית “שאטלים”.
עיריות, מכללות, חברות הייטק וגם רכבת ישראל מציעות שירותי “שאטל” ממוקדי תחבורה שונים.

חשוב להבין: “שאטלים” הוא לא שירות תחבורה ציבורית. הוא מזיק לכל הצדדים ומועיל רק לדבר אחד: יחסי ציבור.
“שאטלים” זו הזדמנות לעירייה או גוף מסחרי לסבב תקשורתי, לכרזות ולמיתוג צעיר.

ראש עיריית בת ים מצטלם עם השאטל החדש של בת ים. מאז השאטל כבר בוטל. תומר שמש©

מה שעצוב בסיפור הוא שגם הקהל לו מיועד שירות ה”שאטלים” הוא קהל שבסופו של דבר נפגע ממנו.
כדי להסביר את הטענה הזו צריך קודם להבהיר עיקרון בסיסי באשר לתחבורה ציבורית:

תחבורה ציבורית צריכה קהל כדי להתקיים.
אם מספר המשתמשים בתחבורה ציבורית הוא קטן, תדירות התח”צ בהכרח פוחתת, דבר שמרחיק קהלים רבים ממנה.
כאשר יותר אנשים צורכים תח”צ, התדירות עולה, וכך מצטרפים להשתמש בה קהלים חדשים, מה שמוסיף עוד לתדירות ולאפשרויות הנסיעה (עוד קווים) ובכך מביא עוד קהלים, ותהליך זה חוזר חלילה.

שירותי “שאטלים” למינהם חוטאים למטרה שלשמה נוצרו. המטרה היא לתת לאנשים אפשרויות נסיעה ללא רכב פרטי. אך בפועל השאטלים מחלישים את התחבורה הציבורית.

למה הפגיעה בתח”צ?

תחבורה ציבורית היא מערכת. כרטיס נסיעה אחד מאפשר שימוש בכל קוויה, באיזור מסויים.
השאטלים מיועדים לקבוצה מסויימת של אנשים. מעבר של קבוצת אנשים מהתח”צ לשאטלים מפחית את מספר הנוסעים בתח”צ, פוגע בכדאיותה ובכך מפחית את תדירותה.
הבעיה ממשיכה בכך שאותה קבוצת אנשים המשתמשת בשאטלים היא כמעט תמיד נמוכה מידיי, ובכך שירות השאטלים אינו מזין את עצמו כלכלית, וחודל מלפעול בסופו של דבר.

“שאטל” לרמת החייל
“שאטל” למכללת רופין
בקול תרועה רמה
הנה גם לנו יש את ה”שאטל” שלנו
עשינו את יחסי הציבור, אפשר להפסיק את השאטל

ה”חולונית”, השאטל של חולון – בוטל בסוף 2016.
כעת, גם השאטל של בת-ים מבוטל.

מכיוון ששאטלים הם בהכרח יוזמה לא תחבורתית, אלא (כאמור) יוזמה של יחסי-ציבור, המזמין של השאטלים הוא גוף שאינו עוסק בתחבורה דבר שגורם לכך ששירות השאטלים מבוצע ע”י קבלן, שבניגוד למפעיל תחבורה ציבורית, אינו יכול לתת שירות טוב ודינאמי, המתאים את עצמו לשינויים בלתי צפויים בדרכים (תגבורים, החלפות רכבים תקולים וכ’)
בקיצור: שאטלים תמיד מספקים שירות גרוע, ולנוסעים שנכווים אין כתובת לפניות. מה גם שהתובנה היא ש”עושים להם טובה” כי הרי השאטלים הם בד”כ בחינם, כך שאף אחד לא מצפה משירות השאטלים להיות טוב.
אחרי שהם יכוו מאיכות השירות של השאטלים – הם יחזרו לרכב הפרטי. תהליך זה הוא בלתי נמנע.

הפסיכולוגיה שמאחורי המונח “שאטל”

השם הזה “שאטלים” לא סתם ממותג בניחוח בינלאומי וצעיר. המילה “שאטל” נבחרה כדי להתבדל מהתחבורה הציבורית ה”נחותה” וה”עממית”.
מי הביא לנו את השם “שאטלים”? יישויות כמו “מתחם” ו”פארק” ההייטק. כל אותם אנשים מתוחכמים שבחרו להשאיר את רכבי היוקרה בבית כדי לעבוד על ה”לפטופ” ברכבת. משם הם כבר יקחו “שאטל” לעבודה.
גם המהלך המבדל הזה, מחליש את התחבורה הציבורית. צידו השני של המטבע של הניסיון ליצור דימוי “נעלה” להסעות ה”שאטלים” הוא קיבוע הדימוי ה”נחות” של התחבורה הציבורית. שם אין עובדי הייטק ועובדים שהסתדרו. שם נוסעים דלת העם.

“יוקרתי” “מתוחכם” ו”צעיר”. בימינו, משאלת הלב הזו אינה רק מנת חלקם של “מתחמי” ההייטק. נדבקו בה כולם. כל עירייה עושה לעצמה את ה”שאטלים” שלה כי הרי אנחנו מתוחכמים מידיי בשביל לקחת אוטובוס.

אם רק היו מנתבים את כל הנסיונות למתג את ה”שאטלים” בנסיונות לשפר את התחבורה הציבורית הקיימת, היו מרוויחים כולם. גם המתוחכמים וגם דלת העם.

בהקשר זה: שירותים מיוחדים של תח”צ עבור מגזרים ספציפיים בלבד – רעיון גרוע.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן