עבודות בכביש יש ויהיו תמיד. אין תחנת אוטובוס אחת בעיר שלא זזה, תזוז, בוטלה או תבוטל מתישהו. זה חלק מהחיים.
מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית בישראל לא מכירים בעובדה הזו ולא יודעים איך להתמודד עם שינויים זמניים בתחבורה ציבורית.
איך מתבטאת הבעיה?
ההתמודדות עם שינויים זמניים בתח”צ בעת קיום עבודות בכביש או אירועים פועלת כך:
משרד התחבורה מנהל את כל התחבורה הציבורית בארץ (ומתעקש להיות היחיד שעושה זאת)
ומשאיר את הטיפול במקרים חריגים בכל מקרה של סטייה מהשגרה לצד שלישי.
אם זו עצרת בכיכר גדולה – הטיפול למשטרה. אם אלה עבודות תשתית – לקבלן המבצע. אם אירוע מטעם העירייה כמו מרתון – לעירייה.
הצד השלישי מעביר את הטיפול לצד רביעי (העירייה שוכרת קבלן שיבצע עבורה את העבודה, ואותו קבלן יכול להיות גם עובד מכפר בצפון שבחייו לא נסע באוטובוס).
ואז, נראית העבודה בשטח כך:
הצמדה של דגלון לעמוד חשמל
ההודעות לנוסעים, התקנת השילוט הזמני, הצבת הסככות ושלטי ההכוונה מותקנים בדרכים מאולתרות ומתחלפות.
כמעט תמיד העבודה רשלנית, המידע אינו ברור והנוסעים נותרים מבולבלים.
בימים האחרונים שמעתי כמה שבחים המופנים כלפי עיריית ת”א על השילוט הזמני שהוצב על גבי תחנות האוטובוס בסביבת כיכר דיזנגוף, עקב העבודות לשיפוץ הכיכר.
נכון, יש שיפור גדול בשילוט הגדול והברור אך אנחנו רחוקים מלפתור את שורש הבעיה.
היום זה נעשה בצורה סבירה, מחר זה ייעשה שוב בצורה אחרת.
נראה כי מנגנוני הניהול של התחבורה הציבורית מטפלים בנושא השינויים הזמניים בכל פעם כאילו הן נתקלים בבעיה זו בפעם הראשונה.
איך זה כן צריך לעבוד?
- ריכוז סמכויות: אגף אחד מרוכז ינהל את כל השינויים הזמניים בתח”צ. לא ריבוי גורמים. מנגנון אחד. סמכות אחת.
- עבודה שבלונית: המנגנון צריך לעבוד בצורה מתוכנתת ורובוטית. אפשר להיעזור בתוכנות מחשב בהן מזינים את מסלולי הקווים המשתנים, אלה יוצרות מיפוי של כל תחנות האוטובוס המושפעות מהשינוי ומוציאות פלט מודפס עבור כל תחנה, בו כתוב בתסדיר אחיד איזה קווים עברו/פסקו, ולאן יש ללכת.
לא להותיר את שיקול הדעת לאדם בשטח עם טוש ולוח קאפה או מדבקה מעוצבת. זה לא מספיק. - גרפיקה: המודעות המוצבות בתחנות האוטובוס צריכות לעבור מהפך. עיצובן יהיה זהה בכל אירוע או פרוייקט תשתית, בכל מקום במטרופולין, והן יוצבו תמיד באותו האופן.
מעצב גרפי יעצב פעם אחת ולשנים הקרובות את המבנה הגרפי הקבוע של המודעות המוצבות. במצב כזה, נזהה את המודעה המוכרת כבר מרחוק ונדע עוד לפני קריאת המודעה כי ישנם שינויים בתח”צ - אמצעים אלקטרונים: כל שינוי או הסדר זמני של תח”צ צריך להיות מועבר באופן בולט במיוחד באמצעות צגים אלקטונים בתחנות האוטובוס, ובאוטובוסים עצמם.
לצורך כך אפשר לעשות שימוש בעמודי המידע הקיימים בתחנות, הטכנולוגיה שלהם מאפשרת זאת וזה נוסה בהצלחה בתל אביב.
אפשר להעביר את ידיעות האלה גם באמצעות כריזה חזרתית באמצעות הרמקול המוצב בכל עמוד כזה, ובאמצעות הכריזה באוטובוסים.
איפה זה קורה?
למשל – בלונדון.
בלונדון אי אפשר לטעות. רואים בבירור שכל השינויים וההסדרים המזניים מנוהלים באמצעות מנגנון כפי שתואר קודם לכן.
ההסדרים הזמניים בולטים וברורים לכל עין: