“חלופה” במסלול קו אוטובוס משמעותה נסיעה במסלול שונה מהמסלול הרגיל של הקו.
כלומר שבשעות מסויימות או בנסיעות מסויימות לפי הגדרה של לוח זמנים, האוטובוס יסתה מהמסלול למסלול שונה.
השיטה הזו נפוצה מאוד בישראל, ומוחלת בהרבה קווים.
וודאי כבר יצא לכם/ן לנסוע באוטובוס ולגלות בהפתעה שהאוטובוס פונה לדרך אחרת.
שלא כמו הנוסעים באוטובוס, אלה שיסבלו יותר מה”חלופה” הם הממתינים לאוטובוס בתחנה, שלרוע מזלם מדולגת במסגרת החלופה, ואין להם שום דרך לדעת על כך.
לוח הזמנים בתחנה מציין את תדירות יציאת האוטובוס מהמסוף, והנוסעים לא מדווחים על הדילוג.
למעשה “חלופה” היא לא המילה המתאימה כדי לתאר את השיטה.
שיטת ה”חלופה” היא תרמית. התרמית מתחילה כבר בשם.
משמעות המילה “חלופה”: ברירה. קיום של אפשרות שנייה. כלומר הנוסע יכול לבחור בין אחת מכמה דרכי נסיעה.
שיטת ה”חלופה” לא נותנת לנוסעים אפשרות שנייה בבחירת מסלולם אלא משנה להם את המסלול בעל כורחם, ואף מרעה את מצבם של הממתינים לאוטובוס בתחנה מדולגת.
איזה שם כן מתאים לשיטה המעוותת הזו לניהול הכיסוי של התחבורה הציבורית?
חשבתי על השם הנדוש – שיטת ה”קומבינה”.
שילוב, ערבוב בין שני מסלולים לקו אוטובוס אחד. אני חושב שזה שם מדויק.
למי שלא מכיר – הנה הדגמה:
קו 40 מדגים היטב את חוסר ההיגיון בשיטת ה”חלופה”.
עד לשנת 2011, עבר קו 40 בתוך שכונת הדר יוסף. בשנה זו הוחלט להוציא את קו 40 מתוככי השכונה ולהעביר אותו ברחוב מרכזי ליידה.
בשכונת הדר יוסף קמו שתי מחאות: של אלה הרוצים להחזיר את קו 40 לתוככי השכונה, ואלה המתלוננים על המפגע שבמעבר אוטובוס מפרקי גדול באופן תדיר בתוך הרחובות הקטנים של השכונה.
משרד התחבורה רצה לרצות את שני הצדדים והחליט לפצל את נסיעות הקו כך שהוא יעבור בתוך השכונה ומחוץ לשכונה לסירוגין, וכך הרג למעשה את הקו.
זה קצת כמו לקרוע שטר כסף בין שני ילדים במקום לתת לכל אחד מטבע.
הטעות הקולוסאלית של משרד התחבורה היא המחשבה התמימה, והבלתי מקצועית שככל שהקו יעבור ביותר מקומות כך הכיסוי רחב יותר.
את המחשבה הזו מדגימה היטב התגובה שקיבלתי ממשרד התחבורה שפניתי אליהם בטענה שפיצול הנסיעות של קו ה40 הרג את הקו.
