כשניגשים לפרויקט שילוט, האינטואיציה ברורה: לפנות ליצרן עם ותק של שנים, כזה שכבר עשה “הכול”.
אם הוא “מהוותיקים” ושמו יצא למרחקים כבר שנים – נדמה שאין הרבה איפה ליפול.
זו אינטואיציה הגיונית, אבל מובילה לטעות גדולה.
איכות המתקן היא החלק הקל והמובן מאליו בתהליך.
האתגר האמיתי נמצא בפער בין חומר גלם טוב לבין מה שמכינים איתו – בין מתקן שבנוי היטב לבין מסר קריא ויעיל.
פולי קקאו למשל? הם גדלים באזורים טרופיים, אבל השוקולד המצוין נוצר דווקא במקומות שמתמחים בעיבוד, למשל שוויץ – כך גם בשילוט: חומר וביצוע הם רק נקודת ההתחלה.
שילוט ≠ אובייקט
מתקן שילוט, האיכותי והחזק ביותר, שנבנה למשעי, אינו שלם בלי קריאות טובה וחיבור לחוויית המשתמש במרחב.
אלו מרכיבים שנמצאים רחוק מתחום ההתמקצעות של מי שבונה אותם בפועל.
לראות את השרשרת כולה
תכנון וייצור מתקני השילוט הם חוליות חשובות בשרשרת, אך אלו מוכרות וגלויות יותר.
זה מתעתע: אפילו לקוחות יסודיים, שרוצים להזמין שילוט, עלולים לשכוח את “גוף העבודה” — תכנון השילוט כממשק.
הממשק קודם לאובייקט
בשילוט חשוב הממשק. הקריאות. היכולת להעביר מסר בפשטות ובבהירות.
אלו לא תוספות אסתטיות – זו הליבה.
כל השאר – חומריות, צורניות, אסתטיקה – צריכים לשרת את הממשק.
לפני
אחרי
דוגמה לשיפור ממשק
שילוט הוא ענף שצריך לעמוד בסטנדרטים ובראשם:
- מודולריות (יכולת לקבל שינויים עתידיים)
- לוגיקה (פיתוח תבנית שתבטיח תאימות לתכנים שונים בשלטים שונים במערכת)
- חוקי Wayfinding (שפת תקשור המסרים המייצרת קריאות, היררכייה והלימה בין פרטים)
גם כאן הוצב השילוט הטוב והעמיד ביותר, וגם כאן – כל הטעויות הגרפיות האפשריות.
לעבוד עם כל יצרן
אחרי שטופלה הליבה (מודולריות, לוגיקה, חוקי Wayfinding) שלב בחירת חומרי הגלם הוא השלב הפשוט יותר, ומכאן יש אפשרויות רבות לבחירת ספקים ויצרנים.
אנחנו מכוונים את עבודתינו כך שניתן יהיה להתחבר כמעט עם כל ספק ויצרן ולקדם איתו את הייצור וההתקנה בשטח.
All Set הוא משרד לעיצוב וייעוץ שמביא אנשים להבין טוב יותר את החללים שהם נמצאים בהם.
כך הם מתמצאים מהר יותר, מרגישים וודאות נינוחות ובטיחות, חוסכים זמן ולעיתים גם מקבלים השראה.
במשרד עוסקים הרבה בחקירת הבלגן הישראלי, ומפתחים כלים שמאפשרים לעבוד עם אופן ההתנהלות הישראלי — ולתרגם אותו למרחב מסודר, ברור ומתפקד, למרות הכול.
